בנקודה זו ברצוננו להפנות את תשומת הלב למספר רב של התערבויות הקשורות לתהליך הקמת האנדרטה. התערבויות אמנותיות ופעולות מחאה.

»500 ספינות 735 רכבות 1942-1944 יותר מסתם נותני שירות… —— נגד השכחה!«

סכנת קריסה שנוצרה על ידי המשתמש עצמו

תשע חלונות מונחים על קירות המוזיאון. על זכוכיות החלונות הלבנים מפלסטיק מצוירות אותיות גדולות בצבע כתום-אדום. מה שנראה כמו מחווה מינימליסטית הוא למעשה העברה של חומר ארכיוני מהסביבה הקרובה של ווסרבורג להקשר אמנותי מוסדי. אלה הם תשעה מתוך תשעים חלונות בחזית המטה של חברת הלוגיסטיקה Kühne + Nagel. האותיות הן קטעים מתוך הצהרה שהוצבה על החזית בפברואר 2017, במהלך עבודות ההריסה לקראת בניית מבנה חדש וגדול יותר, לזכר תפקידה של חברת ההובלה בתקופת השלטון הנאצי, תפקיד שהוסתר על ידה. הן מהוות את החלק הבלתי-הרוס של החלונות המצוירים. המסר על חזית הבניין לעולם לא יהיה קריא, אך החללים הריקים בתוך המיצב Patches of Protest (0C7354HGE) מרמזים על אלמנטים חסרים בחלונות. בקצב של רווחים בגדלים שונים, העיקרון הסדרתי כאן אינו מבוסס על חזרה והשתקפות של צורות פיזיות, כמו למשל ב-Untitled של דונלד ג׳אד מ-1968, אלא שהנרטיב הסדרתי של החללים הריקים מוסבר על ידי ההיגיון של היצירה עצמה, שמבוסס על היסטוריה המאופיינת בהשמטות.
כפריטים ייחודיים סטנדרטיים, החלונות ששימשו כרקע לציור הם בימוי סמלי של הסיבה לציור עצמו: החלון הפלסטיק, שפותח בשנת 1954, הותקן במיליוני עותקים במהלך מה שמכונה »הנס הכלכלי הגרמני« – כך גם במטה חברת Kühne + Nagel, שהושלם בשנת 1961. החלון הפלסטי הוא התגלמותה של גרמניה הפדרלית המשגשגת כלכלית, אשר – נבנית על חורבות המלחמה – מבקשת לשכוח את הקשרים האישיים עם המנגנון הפשיסטי, אך פועלת מתוך המשכיות. כך, האדריכל של הבניין, קיסר פינאו, לא היה דמות אלמונית. במהלך הרייך השלישי הוא היה חלק ממעגל מקורביו של אלברט שפר, ובשנת 1938, למשל, הוא קיבל את המשימה לעצב את פנים הקנצלרית החדשה של הרייך.

קוהנה + נגל עצמו היה, מלבד ביצוע הזמנות בכל השטחים הכבושים, השחקן הראשי במה שמכונה »מבצע M«, אליו התייחס הכיתוב על החלונות במילים »500 ספינות 735 רכבות 1942-1944 יותר מסתם נותני שירות… —— נגד השכחה!« רהיטים, חפצי שימוש יומיומי ויצירות אמנות של האוכלוסייה המגורשת, רובה יהודית, מצרפת וממדינות בנלוקס נבזזו מדירותיהם והועברו לגרמניה למכירה. החברה לא רק הרוויחה מכך, אלא גם צברה מומחיות לוגיסטית, שתרמה להמשך שגשוגה לאחר המלחמה. »הבנאליות של הרוע« מתבטאת לא במעשה אכזרי אחד, אלא בסך כל התהליכים הביורוקרטיים ובמנגנון שבו היחיד מוותר על מצפונו לטובת הדעה הרווחת.
חלק נוסף מקבוצת העבודות Patches of Protest מתייחס, בתוספת הכותרת (WK20170204S9print.pdf), לשם התיק של המאמר העיתונאי המקביל, שניתן לעיין בו באופן חופשי בארכיון המקוון של איגוד הקורבנות של המשפט הצבאי הנאצי. מאמר זה מספק מידע כי הציור צונזר יום לאחר שהוצב, כאשר החלונות הוסרו מהבניין לאחר סגירה שהוכרזה בהתראה קצרה: »הסגירה הייתה הכרחית מכיוון שבמהלך הריסת בניין Kühne + Nagel ברחוב מרטיניסטראסה, קיר הבניין איים לקרוס.« הסגירה הוצדקה בסכנה, שרק עבודות ההריסה במהלך הסגירה יכלו לגרום לה.
זוהי השתלטות רדיקלית הן על החלונות והן על המאמר בעיתון, שהאמן, כארכיונאי, מכניס להקשר האמנותי. מה שהיה אמור ליפול קורבן לצנזורה של המחפרים, הופך כעת לארטפקט קבוע המעלה שאלות בנוגע לכתיבת היסטוריה ולבעלות על יצירות.

מונה שיירן